תאונת דרכים בדרך לעבודה

מהי תאונת דרכים שהינה גם תאונת עבודה

 

תאונות דרכים יכולות להתרחש בכל יום ובאופן לא צפוי, גם בדרך לעבודה או ממנה. בישראל מתרחשות תאונות רבות שהינן גם תאונות עבודה אך לעיתים אינן מטופלות שכאלה, דבר שעלול להותיר את הנפגע עם פיצוי חסר, לפיכך וככול שמוגדרת התאונה גם תאונת עבודה, הרי הדרך לקבלת פיצויים בגין התאונה, מאפשרת פעולה בשני נתיבים שונים האחד זה דרך חוק הפלת"ד לנפגעי תאונות דרכים והשני הוא דרך ביטוח לאומי בהכרה כתאונת עבודה, במאמר זה נסקור מה דרך הפעולה הנכונה במקרה של תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה וזאת על מנת שהנפגע לא יוותר עם פיצוי חסר חלילה.

 

כיצד מוכיחים קשר סיבתי בתאונת דרכים בדרך לעבודה

​

נפגע בתאונת דרכים, המעוניין לקבל הכרה מהמוסד לביטוח הלאומי כנפגע עבודה, עליו להוכיח כי הפגיעה אירעה תוך כדי ו/או עקב העבודה. כלומר, יש להוכיח קשר סיבתי ישיר בין התאונה לעבודה, ואתן דוגמא, עובד אשר בשעות הבוקר היה בדרכו לעבודה, ובדרך התרחשה תאונה, בנסיבות אלו תוכר התאונה גם כתאונת עבודה. דוגמא נוספת, עובד אשר נוסע ברכב חברה ומתוקף תפקידו נשלח לבצע עבודתו או לתת שרות ללקוח, ובדרך אליו התרחשה תאונה, גם מקרה זה יוכר תאונת עבודה. 

​

אדגיש ואומר כי מה חזקה בלבד כי המקרה הינו תאונת עבודה, וזאת ניתן להוכיח על ידי צירוף מסמכים ראשוניים כגון, טופס משטרה, או בהגעה למיון או למרפאה יש לציין זאת בפני הגורמים הללו, ומכן הדרך לסתור זאת מוטל על חברת הביטוח או הביטוח הלאומי. 

​

ישנם מקרים בהם יכולה להתעורר מחלוקת האם מדובר בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, לדוגמא בדרך לעבודה סטה העובד ממסלולו הישיר, מחלקות זו עלולה בפועל, לגרום לביטוח לאומי, לדחות את התביעה ובכך לא להכיר בנפגע כנפגע עבודה. חשוב להבהיר כי לא כל נסיעה במסלול שונה מדרכו של העובד לעבודה, גורמת לניתוק הקשר הסיבתי בין התאונה והכרתה כתאונת עבודה על ידי הביטוח הלאומי.

 

כך למשל ובשורה של פסקי דין, צמצם בית המשפט את רוחב ידו של הביטוח הלאומי לשלול תאונות כתאונות עבודה, לדוגמא במקרים בהם, לקח העובד את ילדיו לבתי ספר וגנים או במצבים בהם עצר העובד לתפילה או היה בדרכו לשם טרם העבודה. מכן עולה החשיבות הקריטית להיוועץ עם עורך דין תאונות דרכים המתמחה בתאונות דרכים בדרך לעבודה אשר יכוון וייעץ כיצד יש לפעול בכל מקרה ומקרה.

​

עברתם תאונת דרכים בדרך לעבודה את מי לתבוע? 

​

תחילה חשוב לדעת כי לא מדובר על כפל פיצוים בגין הנזק שנגרם, וכל פיצוי שניתן מהביטוח הלאומי, רשאית חברת הביטוח לקזז אותו מכל תשלום בו היא תחויב, לרבות הפסיקה שמחדדת את הנקודה כי תאונה שמוכרת גם תאונת עבודה, חובה על הנפגע למצות את זכויותיו גם מול הביטוח הלאומי ולא לגשת כלאחר יד לחברת הביטוח, אשר היא בתורה יכולה לטעון כי הכספים שהנפגע יכל לקבל מביטוח לאומי יקוזזו באופן תאורטי מהסכום המגיע לו, ובכך יווצר מצב שנפגע שלא פנה לביטוח לאומי עלול למצוא את עצמו ללא פיצוי מלא, לכן חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין לנזיקין המתמחה נזקי גוף בתאונות דרכים.

​

תאונת דרכים בדרך לעבודה, אשר הוכרה כתאונת דרכים בדרך לעבודה, מאפשרת לנפגע בתאונה, לתבוע שני גופים שונים, האחד את הביטוח הלאומי ובשנייה את חברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב בביטוח חובה, יש לציין, כי בכל מקרה אין מדובר על פיצוי כפול אותו יקבל התובע או הנפגע, שכן דבר זה יסתור את עקרון העל המנחה את המשפט הנזיקי בדבר השבת המצב לקדמותו.

 

לבסוף וככול שיפנה התובע לביטוח הלאומי, הרי שבסופו של יום הביטוח הלאומי ידרוש את הכספים ששילם לתובע כשיפוי מחברת הביטוח שביטחה את הרכב בביטוח חובה. לכן רשאית חברת הביטוח לבצע הפחתות של סכומים שהיה זכאי התובע לקבל מהביטוח לאומי, לכן ההמלצה היא מיצוי הזכויות המלאות של התובע מול הביטוח הלאומי.

​

​

​

​

​

​

​

 

 

 

 

למי כדי לפנות קודם?

​

אף שיש הסבורים כי הוועדות הרפואיות בביטוח הלאומי קובעות אחוזי נכות נמוכים לנפגעי עבודה אל מול מומחה מטעם בית המשפט, זה לא שחור ולבן וכל מקרה הוא לגופו, מומלץ להגיע לבית המשפט בכפיים נקיות ובתום לב לאחר פנייה לביטוח לאומי ולבית המשפט במקביל מכמה סיבות, האחת, היא לא להגיע למצב של ניקוי "תאורטי"של כספים שלא נדרשו מהביטוח הלאומי, ושנית בית המשפט בתביעה מול הביטוח עלול להשית את עלות המומחה על כתפי הנפגע, ובהגשת תביעה כנגד חברת הביטוח בלבד יראה זאת כניסיון לחילוץ כספים באופן לא הגון מחברת הביטוח.   

​

יש לציין כי על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הכרעת הוועדות הרפואיות מחייבות את התובע בתביעות מול חברת הביטוח וזאת על פי סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

​

האם תביעה והכרה בתאונה כתאונת עבודה עלולה להתיישן ?

​

יש לציין כי ישנם מועדים הקבועים בחוק, להגשת תביעה והכרה בתאונה הן מול המוסד לביטוח לאומי והן מול חברת הביטוח.

​

תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי – להכרה בתאונה כתאונת עבודה צריכה להיות מוגשת תוך 12 חודשים מיום התאונה, איחור והגשה מעבר לשנה עלולה למצער לגרום בתשלום מופחת מהביטוח לאומי וחמור מכך לשלול הכרה בתאונה כתאונת עבודה.

​

תביעה נגד חברת הביטוח – יש להגיש את התביעה תוך 7 שנים מיום קרות התאונה, למעט עם מדובר בקטין שבמקרה זה יכול להגיש את תביעות 7 שנים מיום הגעתו לגיל 18. כמו כן ובניגוד לתביעה כנגד הביטוח הלאומי, איחור אפילו ביום אחד בהגשת תביעה כנגד חברת הביטוח, עלולים לשלול לחלוטין את הפיצויים המגיעים לנפגע.

​

אופן התשלום ישנה הכרה בתאונה כתאונת עבודה 

​

בתאונות המוכרות כתאונות עבודה על ידי הביטוח הלאומי, צורת התשלום לנפגע היא שונה בעוד בביטוח הלאומי גובה הנכות הצמיתה שנקבעת והינה בין 9% ועד 19% יינתן לנפגע מענק חד פעמי, וככול שתקבע נכות גבוהה מ19% יקבל הנפגע גמלה חודשית.

 

בתביעה כנגד חברת הביטוח, ובניגוד לביטוח הלאומי, אין קשר בין גובה הנכות הצמיתה שנקבעת, הנפגע לעלום יקבל תשלום חד פעמי של כספי הפיצוי, למעט מקרה חריג של תשלום תכוף בטרם הכרת הנכות ומדובר על סכום שהינו "על החשבון" ועל מנת לעזור לנפגע בטיפולים ראשוניים.